יום שישי ערב שבת.
ללי רבה עם אחותה על המקום בספה.
אמא: חבל שאתן רבות
מעכשיו עד שבת אני לא מרשה לשתיכן לשבת על הספה!
לאחר זמן קצר אמא רואה את ללי יושבת על הספה בנחת.
אמא: ללי, סיכמנו שאת לא יושבת על הספה עד שבת!
ללי: אה, אמא, זה בסדר, כבר קיבלתי שבת:)
אמא הביאה לללי דף צביעה לפי מספר,
הסבירה והדגימה איך לצבוע.
לאחר זמן ללי מגיעה לאמא עם הציור
והוא צבוע בצבעים אחרים כראות עיניה
אמא: ממש יפה! אבל למה לא צבעת לפי צבעי המספרים?
ללי בתקיפות: הם לא יחליטו לי איך לצבוע!!
אנחנו ירושלמים. עברנו ליד פרויקט בניה שעל גדרותיו מופיעות תמונות גדולות של ירושלים: החומות, הכותל וכו'.
ארי מסתכל ואומר בידענות: אמא, אני יודע מה הם בונים פה! את הכותל המערבי!
חיה קיבלה סידור במסיבת סידור
והגיע לספר לאמא בהתרגשות
את יודעת איזה סידור עתיק קיבלתי
כתוב על זה שזה סידור משנת ת' ש' ב' ר'
שימי: כשר' יענקלה גלינסקי היה בסיביר..
רפי (קוטע אותו): זה לשון הרע!
שימי: מה פתאום? הוא מסר שם את נפשו לשמירת שבת ו...
רפי (בהחלטיות): אבל להיות בסיביר זה דבר רע, אז זה לשון הרע!
יוסי ביקש לנסוע על אופניים של גדולים ואמא מזהירה אותו: זה מסוכן! אפשר ח"ו ליפול ולשבור ידיים, רגליים, שיניים ואוזניים!
יוסי: אוזניים אי אפשר לשבור!
אמא נהנית מהפיקחות ומבררת למה.
יוסי: כי אוזניים הן מעץ!
אלי קפץ על המיטה בבית של סבתא
סבתא אומרת: אתה יכול לקבל מכה
אלי ממשיך לקפוץ ומקבל מכה בראש,
הוא משפשף את הראש וסבתא אומרת לו: אמרתי לך שאתה יכול לקבל מכה,
אלי מסתכל ועונה: לא, זה הכינים.
אליעזר הולך עם אמא וצבי התינוק לסבתא כל יום אחר הצהרים,
אמא מנסה לזרז אותו: בוא נלך לראות את המכנסיים שהדודה קנתה לך!
אליעזר: אני לא צריך מכנסיים, יש לי כבר מכנסיים.
אביגיל: אמא, היום הקשבתי למה שהגננת אמרה!
אמא: מה היה?
אביגיל: הגננת אמרה לצבוע את הציור איך שרוצים, וצבעתי איך שרציתי!!!
בערב שבועות חיים חזר מהגן מלא בלהט של תורה
הוא לקח את הספר "מסורת" עצם את העיניים בחוזקה ואמר לאמא:
הנה תראי, אני תלמיד חכם עצום!!!
שימי בן הכמעט 3 אחרי החלאקה,
מסרק את עצמו עם מסרק סמיך,
אמא: היי שימי מה אתה עושה?
שימי: אה, אני מסתפר:)
חיים שר במנגינה את כל האותיות
חיים: זין הוא מלך האותיות
אמא: ???
חיים מתחיל לשיר: הזין (אזי) מלך שמו נקרא
יוסי אוהב לעשות שטויות , התעסק עם פפריקה מתוקה ובא לאמא עם ידיים מלוכלכות,
מראה לה שצריך לנקות אותו, יוסי: "שטויות, שטויות"
מנחם אומר לאבא הנה חתולה מיאו..
אבא: מי עושה הב הב?
מנחם: כלב עושה הב הב
אבא: מי עושה קוקוריקו?
מנחם: אני עושה קוקוריקו
הארנב שלנו מת לפני שבוע. באמצע ארוחת ערב היום נאום ליבי:
לפני שבונבון היה מת הוא היה חמוד והוא שרט אותי. עכשיו הוא לא.
מירי התחננה לשרי להחליף איתה מיטה ושרי לא הסכימה.
לאחר משא ומתן טעון וארוך ומייגע מירי פרצה בבכי.
אמרה שרי באמפטיה: "זה באמת דבר לבכות. זה באמת עצוב". למרבה הפלא בזאת הסתיים הדיון!
במהלך הכנת ארוחת ערב הסתובב שוקי במטבח וקרא: השם תעזור שנקנה זיתים!!!
(אגב, מרוב שנמסנו, כבר למחרת התפילה התקבלה).
במשחק דמיון עסיסי, ציפי (ילדת גן חובה) הייתה מנהלת בית ספר,
ודבורי התקשרה אליה בתור אמא לתינוקת קטנה ואמרה שהיא צריכה לצאת לאיזה מקום
ואם היא יכולה להביא לה את התינוקת שהיא תשגיח עליה.
ציטוט מדברי ציפי: "הסַסְגָנית אמרה שהיא לא לוקחת אחריות.
המורות – עסוקות במסיבה, וזה... והמזכירות אמרו שאם היא תפריע הם יצלצלו אלייך".
רות: אמא, אני אין אוכל
אמא: למה?
רות: הוא נשפך לי.
אמא: איפה?
רות: נשפך לצלחת של נחמן.
אמא: מי שפך אותו?
רות: אני
אמא חוזרת מקניות עם שקיות ביד
אלוש': אמא תרימי אותי במדרגות
אמא: אני לא יכולה מתוק כבד לי
אלוש': אבל גם אלוש' כבד לי!
עלקי אלרגית לחלב ונשפך חלב על הרצפה
אז היא אומרת לאחותה: תנגבי בבקשה את הרצפה, היא חלבית ואני ילדה פרווה
יעל בת ה11 אמרה לדוד: "תפסיק כבר לדבר על כסף!
כל היום כסף כסף כסף..."
דוד ענה לה: "אם תביאי לי 100 שקל, אני אפסיק לדבר על כסף"
אמא ניסתה לשכנע את מיכל לאכול ירקות מאודים והיה שם גזר
מיכל: אני לא אוהבת גזר, רק ארנבות אוכלות גזר...
אחד הילדים הקטנים שר ביום שישי
"מי שטרח בערב שבת הוא יאכל בשבת, ומי שלא טרח מה יאכל בשבת..."
אובי מיד אומרת: מה הבעיה, מי שלא טרח? ילך לסבא וסבתא!
אמא מדליקה נרות שבת ומתפללת
אליהו עומד מאחוריה ומביט בה מהורהר,
כשאמא מסיימת הוא שואל בתמיהה
"אמא, למה את מתפללת לד' שיהיו לך ילדים צדיקים?!
אני כבר צדיק!"
אחותו של צבי בת ה9 עצבנית על משהו בטיול
אמא: בואו ננסה להיות באווירה טובה
צבי: אני מרגיש שיש לי אוויר טוב על הפנים (היה רוח)
אמא: מי פיזר את כל חבילת המגבונים על הרצפה?
יוסי: לא יוסי
אמא: אה... כנראה מלאך
יוסי: יוסי מלאך
כל המשפחה הסתכלה באלבומים מפעם,
הייתה תמונה משפחתית שכמובן לא כולם היו
מוישי שואל את אחיותיו: "איפה אני?"
הן אמרו לו: "אתה עוד לא נולדת!" אז הוא שאל: "אז מה, הייתי מת?"
שירה: אמא למה את לא אוכלת את הקוטג' ?
אמא: כי אני בשרית!
שירה, בחיוך: אה, אז נשים אותך בכיור הבשרי....
שירה מציירת לעצמה וקוראת לאמא: "אמא, בואי תראי ציירתי בגד לחתונה של דודה ברכי"
אמא מיד באה, וכמובן, מפרגנת: "איזה יופי...",
שירה שואלת במתיקות: "אמא, את רואה בגד?"
אמא, מפרגנת: "כן איזה יופי". שירה: אמא תראי לי איפה הבגד, הוא נעלם..."
שירה מנסה לתלות כביסה, מנערת כל פריט, תוקעת אטב, ואמא מנסה לעזור מדי פעם.
שירה אומרת לאמא- אמא אני תולה כביסה את תצחיקי את תהילה (התינוקת)-----
נתי: אמא את "בעלבטית"
אמא: למה? נתי: אבא אמר שמי שלא אברך הוא "בעלבת" ואת לא לומדת תורה ולא כלום.
אמא: נכון נתי, כי בנות לא לומדות תורה
נתי: אז תתפללי או תגידי תהילים כל היום....
שעת ערב מאוחרת , הרגע צבי בן השנה נרדם,
מאיר מתחיל לבכות כי טאטי יצא להתפלל ערבית,
ביקשתי ממנו - אל תבכה , זה מעיר את צבי ,
והוא עונה לי - מאמי , את לא מבינה שכשאני בוכה זה בוכה לי???
למחרת החתונה של הדודה האהובה,
סיכם מוטי לעצמו:
"החתן לבש שטריימל, ושם לכלה חולצה לבנה על הראש"
מסביר איך מכינים שופר:
לוקחים קרן של איל, ואז "מאבדים" [מעבדים] אותו
(מכניס מתחת למיטה ומוציא)
ואז אחרי שהשופר מאובד תוקעים!
הקטנה בת השנה מפזרת טישויים מחבילה על הרצפה.
יוני נוזף בה: את עושה "בל תשחית" ו"בור ברשות הרבים" ועכשיו זה "לשון הרע"!
אליהו: אמא, בבקשה תקני לי שוקולד סחוט,
אמא: מה זה שוקולד סחוט?
אליהו: נו, שוקולד כזה סחוט שאפשר למרוח על הלחם...
אלישבע: "הלוואי שהיה את המשכן והייתי מביאה לשם את כל התכשיטים שלי" (קרי טבעות וצמידים מהכול בשקל)
הני (בכורה) לוקחת משהו בלי רשות
אמא: "לא לוקחים בלי רשות מאבא או אמא, בבית שלנו שואלים רשות, הילדים לא מחליטים לבד"
הני: "אבל אחרי שאת ואבא תיפטרו אני יחליט על הכול בבית הזה"
אסתי פוגשת ילדה בחנות, שואלת אותה "איך קוראים לך?" והילדה עונה "הובי" (אהובי).
אסתי לא מבינה ושואלת שוב: "לא, אבל איך קוראים לך?" וילדה עונה: "הובי".
לאחר ניסיונות נוספים ניגשת אסתי לאמא עם המסקנה: "מאמי, לחברה שלי קוראים קישטה (עופי)"
דידי לקח את השרפרף, התקרב לשידה ולקח את האודם של אמא.
הוא הצליח לפתוח אותו, בא אלי והראה לי.
הוא אמר: נו נו נו
סגר, והחזיר למקום.
שימי בוכה והולך למיטה בשעת אחה"צ מוקדמת מידי.
מאמי: שימי, עדיין לא הולכים לישון.
שימי: את לא רואה שאני כל הזמן בוכה? ומקבל מכות? אני עייף! אני צריך לישון.
"בחודש אלול תוקעים בשופר... ולהתפלל עם הרבה כוונה"
מאמי, רוצה לראות את הכוונה שלי? זה כאן בתיקייה
היום חבר שלי שכח שיש לו פה שיכול לדבר וצעק כל הזמן
אמא: אז מה הרבה אמר לו?
יענקי: הוא אמר לו: לא לצעוק, וגם הרביץ לו ושבר אותו (...!)
אמא: אוי ויי! אז איך הוא הלך הביתה?
יענקי: החזיקו אותו, את כל החלקים שלו... ואח"כ תיקנו אותו.
דבורה: אני רוצה לנוח קצת, טוב?
אמא: בסדר, מתי להעיר אותך?
דבורה: (מצביעה על השעון בקיר) שהגדול יהיה בחמש עשרה והקטן בשלוש עשרה.
כשהני האחיינית הבכורה באה לסבתא, היא משחקת ומרגישה בבית כשהיא חוזרת הביתה היא אומרת להתראות אנחנו הולכים לבית אחר
זירזתי את בנצי להתארגן בבוקר כי אני צריכה לצאת לשיעור שאני מלמדת בנות איך לכתוב שירים.
ענה לי: "אי, מה הבעיה, אני יכול לכתוב מיליון שירים: סימן טויב ומזל טויב, הבן יקיר לי, איזה שירים שאני רוצה"
(כמובן השתמשתי בהברקה בתור פתיח לשיעור 🙂
בפאתוס מרוגש:
ארטיק ארטיק! במה אברך אותך?
שתהיה טעים? אתה כבר מאד טעים!
שיהיה בך שוקולד? כבר יש בך שוקולד!
אלא שכל מי שיאכל אותך -
יהיה מתוק כמותך!
הילדים שומעים בפעם ה-100 את יוסלה אייזנבאך על סיפור המגילה.
ליבי: וואי, כל שניה הורגים מלכות!
נעמי: אנחנו רוצים ללכת לסבתא
מאמי: מה תעשו שם?
בני: נשחק ונריב ויהיה לנו כיף
לילדים יש פעם ראשונה שקית שוקו.
מאמי: שימי, אתה מצליח למצוץ?
שימי: כן. אני מנשק את זה חזק
שוקי: למה את קונה לי רק בגדים בקידישיק?
מאמי: מי אמר לך איפה אני קונה?
שוקי: הגננת!
שירה: את מרשה לי לצבוע בספר מנדלות שלך?
אמא: לא, זה שלי.
שירה: מה אכפת לך? אני יצבע לך מושקע מושקע
מאמי: הבאת את הכסף לגננת?
רוחי: נראה לי שכן.
מאמי: מה זה נראה לי? ואם לא?
רוחי: אז הקודוש בוריך היא יעזור
שרו בשולחן שבת: "ביום השבת קודש שישו ושמחו", התערבה חני: "גם בחנוכה ובפורים, ובכל החגים!"
פיני בן השנתיים תקף את שרי אחותו הגדולה בצביטות בלי שום סיבה. שאלה אמא בקול כעוס: פיני, מה שרי עשתה לך? פיני שפירש את השאלה כפשוטה, הגיש את ידו המעוטרת בחותמת צבעונית מיום האתמול מעשה ידי אחותו האוהבת, וענה: חותמת!
רחלי בת החמש שרה שיר מהגן ואז הפסיקה. גיטי אחותה בת השלוש ביקשה ממנה שתשיר עוד פעם, ענתה רחלי: די, זה כבר חופר לי.
שלוימי (שקורא הרבה ספרים) לא מרגיש טוב ומאד רוצה שכבר לא יעלה לו החום. הודיע נחרצות: 'אני חייב לשרוד את הלילה!'
מוישי מסביר ליואלי: אתה בינוני.
יואלי נעלב: אני לא בינוני! אתה בינוני!
מוישי מנסה להסביר: כולֵינו בינוניים. בינוני זה...
יואלי קוטע אותו בכעס: אתה הכי בינוני מכולם!
'אם מברכים שתי ברכת המזון זה עביירה?'
אמא (חושבת): כן, זה עביירה.
חני: רק גויים מברכים 2 ברכת המזון.
איצי: כשאני אהיה גדול אני רוצה להיות רבה בכיתה גן.
שלוימי: אני רוצה להיות רבה בכיתה ח'.
אברומי: אני רוצה להיות רב. כי יהיה לי סטנדר פרטי.
אמא: יוסי, אתה שם לב שאת בוכה כבר חצי שעה?
יוסי מתייפח: לא נכון! אני בוכה כבר יותר מחצי שעה!
