מה שנותן לי כוח הוא אני משתדלת להחמיא לעצמי ממש בקול.
אני אומרת לעצמי, למשל: "איזו אמא משקיעה את. כמה סבלנות יש בך".
גם על דברים קטנים – מילה אחת טובה, שנאמרת בזמן, עושה את כל ההבדל.
(הילדים למדו מזה דוגמא אישית שזה רווח עצום ממש)
שמעתי פעם מהרבנית קנייבסקי ע"ה.
שהיא זוכרת את הליטוף של אמה עם אמירת "שמע ישראל"
כלומר, היא הסבירה שהרוך והחום מלווים אותה.
אני אימצתי את זמן ההשכבה, לזמן רוגע ולא רק לעשות V.
וחוץ משמע ישראל וסיפור הייתי גם שרה להם "נשמת כל חי"...
לימים הילדים שלי מזכירים לי איך הייתי שרה להם נשמת כל חי.
נותן כוח להמשיך והרבה נחת ברוך השם.
אהבתי. מאמצת
ואו!!!!