מה שנותן לי כוח
זה כשאני מסתכלת על הילדים שהקב"ה הביא לי במתנה
חושבת על כך שבעזרת ה' בעוד 20 שנה
גם הם יהיו הורים בעצמם
זה ממלא אותי בכוח.

מה שעוזר לי
זה לראות בכמה צעדים קדימה את המציאות.
כלומר, לחיות בתודעה שאני רוצה שיהיה לנו קשר מיטיב כשהילדים יתבגרו ויגדלו
קשר טוב נבנה מגיל צעיר מאוד.
ולכן כשיש סיטואציה מאתגרת אני מנסה להגיב לזה ממקום מבין, מכיל ומעצים
שיגדל אותם להיות בדיוק כך.

כשמאתגר - אני נזכרת ביום שהם נולדו, כמה חיבקתי ונישקתי, וכמה חיפשתי להיות איתם יותר.
ובזמן של קושי גדול - מתפללת שד' יעזור לי להתגבר ושיתן כוח.
ובעז"ה עוד יהיה לנו הרבה נחת.