שמעתי פעם מהרבנית קנייבסקי ע"ה.
שהיא זוכרת את הליטוף של אמה עם אמירת "שמע ישראל"
כלומר, היא הסבירה שהרוך והחום מלווים אותה.
אני אימצתי את זמן ההשכבה, לזמן רוגע ולא רק לעשות V.
וחוץ משמע ישראל וסיפור הייתי גם שרה להם "נשמת כל חי"...
לימים הילדים שלי מזכירים לי איך הייתי שרה להם נשמת כל חי.
נותן כוח להמשיך והרבה נחת ברוך השם.
מיוחד!
חזק ביותר
באמת צריך לזכור את זה
אני זוכרת שקראתי בספר של רותי קפלר "ילדה נוף"
שהיא קולטת שבעצם בשנת החיים הראשונה של ליבי היא היתה מאוד טרודה בעניין כלכלי, ועבדה מאוד קשה וכמעט לא ראתה ולא היתה איתה. ולמי שלא מכירה את הספר ליבי היתה ילדה מאוד מאתגרת בהמשך.
ומאז הרבה פעמים אני חושבת לעצמי, בעיקר כשאני מחזיקה תינוק קטן שרוצה הרבה על הידיים –
שעכשיו זה נראה לי בזבוז זמן אבל אפילו אם חושבים בראש טכני זה שווה כי אני חוסכת זמן יקר בהמשך של לרוץ לטיפולים ולתרפיות…
בעצם בזמן הזה אני נותנת לו את הטיפול הרגשי החינמי והטבעי הכי פשוט וטוב.
מזכירה עכשיו לעצמי שגם בילדים גדולים יש בזה מימד נכון – תודה נעמה!