מחבר: אסתי הס

הם לא שאלו שאלות מביכות ;)

נולד לי נכד חמוד. אח לאחיו ואחיותיו הבוגרים. ביום שבו אימא שלהם יצאה לבית החולים נסעה ביתי הצעירה לאסוף אותם מהחיידר והביאה אותם אלינו עד שנשמע את הבשורות הטובות.   הילדים לא שאלו שאלות אם כי מצאנו אותם מסתודדים מדי פעם. 🤭   בתשע בערב, כאשר הצעירים שבהם כבר נרדמו ורק הבכור בן ה-8 היה עדיין ער הטלפון […]

כשדיבורים רכים מזמינים סערה

אמא אחת כתבה לי בכאב גדול: “אני משתדלת לדבר בשקט, ברוגע, בלי לצעוק. ובכל זאת – הילד שלי עונה לי כמעט תמיד בכעס, בהתפרצות, בצעקות. וכשאני שואלת למה הוא מדבר כך – הוא בטוח שאני זו שצעקתי עליו. כל כך חשוב לי שתהיה אווירה טובה בבית… הלב שלי מתכווץ כשבמקום זה יש כל הזמן מתח.” […]

הוא לא התכוון לשתף פעולה

אני מעריצה אימהות שהולכות עם הילדים שלהם לריפוי בעיסוק כשהילד צריך, כמובן.   לי, למשל, זה לא היה קל. הייתה תקופה שאחד מהילדים שלי נזקק לזה אבל המחיר שנדרשתי לשלם היה גבוה מדי. לא, לא כספית. הקופה סבסדה. אבל הייתי אז אמא לתינוק יונק ולעוד בלי עין הרעה משפחה מבורכת ועליזה של פיצפונים שצריכים אותי […]

היא כל היום רוצה על הידיים

אתמול חזרתי מקניה ענקית ב'יש חסד'. בעודי ממתינה בתחנה עם עגלת השוק העמוסה, תהיתי איך אני מעלה אותה לאוטובוס. אבל מה?! לידי יש תמיד מישהו ששומע ועוזר אז פניתי אליו: ​"ריבונו של עולם, תעזור לי להעלות את העגלה בקלות לאוטובוס", והנה מגיע האוטובוס בתנופה. את דלתותיו הוא פותח בדיוק מולי ובלי שאני אפילו מספיקה לבקש, ניגשת אלי […]