שמעתי פעם מאישה חכמה את המושג 'להסכים לעבור'.
דברים קורים, והם לא בשליטה שלנו, וכדי לעבור אותם בצורה המיטבית אנחנו צריכים פשוט 'להסכים לעבור' בהם.
לקחתי את זה למקום של האימהות וניסחתי לי סלוגן שהפך להיות נר לרגליי:
"במקום להילחם, להתמסר"
במקום להילחם בתהליך ההשכבה, להתמסר אליו. להסכים להיות בו.
במקום להילחם בשעות אחר הצהריים להתמסר אליהן, להיות עם הילדים עד הסוף.
במקום להילחם ביום בו הילדון החולה נשאר בבית, להתמסר אליו. להיות איתו אפילו שיש עבודה.
וכך הלאה.

כל פעם שאני קמה בלילה לבת שלי

וזה מאוד קשה

תמיד אני אומרת לעצמי: 'ב"ה שיש למי לקום!
לא צריך לחכות לקושי בפריון כדי להעריך את המתנה של להיות אמא!'.

סיסמא שלי - תהיי ב100% עם הילדים
ככה הם רגועים, שמחים וגם הולכים לישון מוקדם!
ואז יש לך ערב שלם שלך!!!!!!!

כשמנסים לעשות גם וגם
יוצאים קרחים מכל הכיוונים
גם ילדים בוכים ולא רגועים וגם את לא מצליחה לעשות שום דבר

אז בהצלחה!!!!!!!!!!