להיזכר בזכרונות הילדות שלי
עוזר לי לקלוט שעכשיו בשביל הבת שלי זה כמו הזכרונות ילדות שיש לי. נגיד היא יוצאת מהמיטה אחרי שאני משכיבה אותה, כי בוער לה לראות איך בעלי ואני אוכלים ארוחת ערב. ובמקום להתעצבן עליה אני מסכימה לה "לאכול משהו פצפון ולעוף למיטה", כי אני זוכרת את הקסם הזה שהיה לי כשהייתי קמה לארוחת ערב של […]
לשים לב כמה מה שקורה סביבי חמוד ומצחיק
פעם אחת כשהכאוס חגג על אמת, התינוקת על הידיים והילדים לא חולמים אפילו ללכת לישון, מרוב ייאוש לקחתי דף ועט ופשוט התחלתי לתאר את כל מה שקורה סביבי… תוך כמה דקות פשוט נקרעתי מצחוק ושמתי לב כמה היומיום שלנו בבית חמוד ומצחיק ותכל'ס – לא יחזור, כנראה נתגעגע לזה, לא?
לשאול את עצמי: כמה אני אמא רעה מאפס עד עשר?
בזמנים שאני מרגישה מצפון כי ילד בוכה או שהתעצבנתי קצת יותר מידי, אני שואלת את עצמי, נניח שיש סקאלה של אמהות מאפס עד עשר. באפס נמצאות האמהות הכי רעות, שנוטשות את הילדים שלהם בתחנת רכבת, אז איפה אני ממוקמת עכשיו? ואז האמא הלביאה שבי מתעוררת: סליחה???? אני אמא טובה עשר! אני כל היום רק חושבת […]
עכשיו אני יכולה להתעצבן או ליצור לה זיכרון טוב
זוכרת שבוקר אחד הבת שלי בת שנה וחצי קמה ב5:30 לפנות בוקר ואמרתי לעצמי עכשיו אני יכולה להתעצבן עליה או ליצור לה זכרון טוב – קמנו ואפינו עוגה ביחד, היא שפכה לתוך הקערה ונהנתה, ולי היה סיפוק שהתגברתי 🙂
אני מגדלת את הילד של המלך
הילד שלי לא הצליח להיגמל. הוא כבר היה די גדול ומאוד חכם, ומיותר לציין כמה שזה פשוט שיגע אותי. כעסתי עליו, אני זוכרת שהייתי מקלחת אותו מתוחה, עצבנית, עם אפס סבלנות. ואז שמעתי רעיון מהרב יחיאל יעקובזון שתפס אותי ממש חזק – הוא נתן דימוי שלא יצא לי מהראש: תדמייני שאספת מהיער את הילד של […]
